#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן סברו להוכיח דר' יהודה מחלק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים דלא כרבא?<br>ודר""ש מחלק בכך?<br>ומה דוחה רבא?"	"ר' יהודה: דגבי ב' לוגין שאני עתיד להפריש אסר, ומאידך ס""ל במגרש אם מתי מחולי זה ס""ל דהרי היא כאשת איש לכל דבריה, וכשמת הרי זה גט.<br>ר""ש: דגבי ב' לוגין אסר, וגבי הריני בועלך ע""מ שירצה אבא, ס""ל דאם רצה האב מקודשת לא רצה אינה מקודשת.<br>ודחה רבא דשניהם אית להו ברירה לגמרי, ובב' לוגין אסרי שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע."	גיטין דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למבואר במשנה, אלו ג' מקומות צריך הסופר להשאיר ריק בגיטי נשים?<br>ואלו ד' בשטרי מלוה?<br>ואלו ה' בשטרי מקח?<br>ומה הוסיף רב יהודה לגבי גיטין? וכמאן?	"מקום האיש, מקום האשה, ומקום הזמן.<br>מקום המלוה, מקום הלוה, מקום המעות, ומקום הזמן.<br>מקום המוכר, מקום הקונה, מקום המקח, מקום המעות, ומקום הזמן.<br>רב יהודה הוסיף דבגיטין צריך לשייר גם מקום 'הרי את מותרת לכל אדם.' וכר""א דע""מ כרתי ובעינן כתיבה לשמה."	גיטין דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב יהודה אמר שמואל העמיד ג' משניות כר""א, (אין כותבים על המחובר, הכל כשרים לכתוב את הגט, וצריך שישייר מקום).<br>מה הצריכותא במה שאמר כן על ג' המשניות?"	"קמ""ל לא רק במשנה הראשונה דודאי אפשר להעמיד כר""א, אלא גם בשנייה דקתני שאין קיום הגט אלא בחותמיו.<br>וקמ""ל דגם בשלישית אמרינן כר""א ואע""ג דפליג ר""א בסיפא ולא אמרינן מדסיפא ר""א רישא לאו ר""א היא."	גיטין דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנן במתני' דהסופר רשאי לכתוב טופס ולא תורף, מפני התקנה. איזו תקנה, והאם מתני' כר""מ או כר""א? (4)"	"לר' יונתן: תקנת סופר, ומתני' כר""א ומדינא לא יכתוב טופס אטו תורף, והתירו לו לכתוב מפני תקנתו שיהיה לו מצוי לכתוב.<br>לר' שבתאי אמר חזקיה: תקנת קטטה, ומתני' כר""מ ומדינא יכתוב תורף, ומתקנה שמא תשמע שכתב ותסבור שהבעל אמר ותיפול קטטה, אמרו שלא יכתוב תורף.<br>לרב חסדא משום תקנת עגונות.<br>ואמרי לה כר""מ ומדינא יכתוב הכל, אך חששו שאם יהיה מוכן כשיכעס יזרוק לה ויעגן אותה.<br>ואמרי לה כר""א, ומדינא לא יכתוב כלום, וחששו לבעל ההולך למדינת הים ולא ימצא גט מוכן."	גיטין דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לת""ק דמתני' הסופר רשאי לכתוב טופס ולא תורף, מה דעת רבי יהודה? ומה טעמו?<br>ומה דעת ר""א? ומ""ט? ואיך א""ש הא דאמר ""שנאמר וכתב לה לשמה""?<br>ואיך א""ש להנך דמוקמי ת""ק כר""א?"	"לרבי יהודה לא יכתוב טופס, ואפילו בשטרות. דגזר טופס אטו תורף, ושטרות אטו גיטין.<br>לר""א בשטר ממון כשר ולא בגט, דגזר טופס אטו תורף, אך לא שטרות אטו גיטין. ושנאמר היינו משום שנאמר, וגזרינן טופס אטו תורף.<br>ולהנך דת""ק כר""א, צ""ל דתנאי היא אליבא דר""א האם גזרינן."	גיטין דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גט ארוסה צריך לכתוב בו זמן? ובמה הוא תלוי?<br>ואיך תתפרש מתני' דהסופר צריך לשייר מקום הזמן ומשמע גם בגט ארוסה?	"למ""ד משום בת אחותו צריך, למ""ד משום פירות א""צ דארוסה אין לה פירות.<br>ולכו""ע צריך לשייר מקום הזמן, שלא יכתוב זמן דהשתא, ולבסוף הוא יגרשנה אחר נישואין, ונמצא גיטה קודם לבנה ויצא על בנה לעז."	גיטין דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט.<br>מה טעם?&nbsp;	שלא יאמרו גיטה קודם לבנה, אם יבוא עליה קודם שיגרשנה, וזמן הגט קודם, ויסברו שבנה נולד אחר גירושין.	גיטין דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכריע רב להלכה בכתיבת טופסי שטרות מעיקרא?<br>ומהיכן הקשו עליו דחיישינן למחזי כשיקרא?<br>ומאלו ב' מקומות מוכח דלא חיישינן?	"כר""א דכותבים בין בגט ובין בשטרות.<br>והקשו עליו מהא דפסלינן אשרתא דמיכתבא מקמי דליסהדו סהדי אחתימת ידיהו פסולה משום דמחזי כשיקרא.<br>והוכיחו מהא דר""מ מכשיר גט שנמצא באשפה ולא פליגי עליה אלא משום לשמה, דלא חיישינן למחזי כשיקרא.<br>וכן מהא דשטר שלוה בו ופרעו ל""מ משום דנמחל שיעבודו, הרי דלמחזי כשיקרא לא חיישינן."	גיטין דף כו		
